<h1>תשובות ופסקים לחכמי אשכנז וצרפת סימן ק"ה</h1>
<h2>דף נב.</h2>
ועל אשר שאלת אם תקנו גאוני' לגבות מראוי כגון מלוה או ריבית, שאילתך בשאילת' הראשונים, וכן אנו שונים ומקובלים דאע"ג דאמרי' בבכורות [נ"ב ע"א] ולא האשה בכתובתה דאינה נוטלת בראוי, ומתוך כך היה נראה דאין האשה גובה כתובתה במלוה, על כרחינו אנו צריכים לומר דאשה גובה כתובתה ממלוה כדמפ' בפ' הכותב [כתובות פ"ד ע"א] מי שמת והניח אשה וכו' ואפי' לר' עקיבא, [לא פליג אלא משום דכולן צריכין שבועה ואין היורשין צריכין שבועה, הא אי לאו דצריכין שבועה היתה גובה, אלא דלגבי אשה חשיבה מוחזקת, ועוד דטעמא דר' עקיבא] טעמ' משום דמטלטלי דיתמי לא מישתעבדי, אבל בזמן הזה אפוכי מטרתאי למה לי הילכך גובה כתובתה מהם, (אלא דלגבי אשה חשיבה מוחזקת). וכן פסק רבי' יצחק בן שמואל וכן פסק רבי' שמחה. הרב ר' שמואל בר מנחם.
